חוויה אישית של עבודה בארה"ב – חלק שביעי ולפני האחרון

חוויה אישית עבודה בארהב

חווית העבודה בארה"ב יכולה להיות שונה בין אחד לאחר, אך כולם יעידו על כך שמדובר בחוויה יוצאת דופן שאין דומה לה. העבודה עצמה היא רווחית מאד אך אינטנסיבית. הסיבה שבעיקר צעירים מגיעים לעבודה זו היא שהם חדורי מוטיבציה, רוצים להרוויח הרבה כסף ומוכנים להרפתקאות כמו התרחקות מהבית לצורך פרנסה. אז החוויה האישית של עבודה בארה"ב עמדה להסתיים וכאן אנסה להסביר מה גרם לי לחזור לארץ ומה הכי הפתיע אותי לאחר החזרה.

מראש ידעתי שאני יוצאת לעבוד במטרה לממן לעצמי את התחלת החיים ואת התואר הראשון שלי. אמנם באתי מבית שמעולם לא הרגשתי שיש בו מחסור בכסף, אך לממן תואר זו משימה גדולה מאד ולא יכולתי לסמוך רק על ההורים שלי בתקופה זו. האפשרויות שעמדו לרשותי היו לעבוד בעבודה מועדפת ולקבל את המענק, להגיש בקשות למלגות ולעבוד תוך כדי לימודים בלחץ וכמובן שעמדה לפני האפשרות של עבודה בעגלות.

לממן את הלימודים

חשוב לי להגיד שהעובדה שיצאתי לעבוד בעגלות בארה"ב לא עמדה מעולם בניגוד לבקשת מלגות, להפך. אני יודעת לעבוד קשה ואני רוצה להגיע להישגים גבוהים בלימודים ולכן השקעתי בעבודה מקדימה לתקופת הלימודים. בחרתי לעבוד בעגלות ולהרוויח הרבה כסף שיאפשר לי לממן את תקופת התואר (או לפחות את חלקה), בחרתי להמשיך לגור עם ההורים בתקופה הראשונה של התואר כדי לא לבזבז את כל הכסף שחסכתי וגם הגשתי בקשות למלגות. המימון של הלימודים היה המטרה שלי בעבודה והלימודים הם שגרמו לי לחזור לארץ.

הגיע הזמן לחזור

עברתי המון חוויות בתקופת העבודה שלי. הכרתי אנשים חדשים, למדתי להיות עצמאית, שיפרתי את רמת האנגלית שלי והביטחון העצמי שלי בצורה שלא תיארתי לעצמי שאצליח. למדתי להסתדר עם מה שיש, לאהוב את הסביבה שלי וגם למדתי ליהנות מכל דבר ולחייך הרבה (האמת, בשלב כלשהו כאבו לי שרירי הלחיים). כשהגיע הזמן להירשם ללימודים הגשתי את הטפסים בעזרת ההורים שלי וכשקיבלתי אישור קבלה ללימודים הבנתי שאני מתקרבת לזמן בו עליי לחזור לארץ.

ההחלטה לחזור הייתה משמחת כי ידעתי שאני הולכת קדימה, ללמוד את מה שרציתי, לפעול לבניית מי שאני כאדם בוגר. אבל… ההחלטה הייתה גם עצובה. הרעיון של פרידה מהחברים מהדירה, הפרידה מארה"ב ושינוי שלב בחיים היו עבורי לא פשוטים, אך ההרגשה הייתה שאני מוכנה ומה שעברתי (בנוסף לכסף שחסכתי) יכולים להקל עליי את המשך החיים.

הפתעות שחיכו לי בארץ

הודעתי לחברה על הפסקת העבודה וסידרתי את תאריך החזרה מבחינת הכרטיס. החברה מכירה את המצבים של צעירים שבאים לעבוד לתקופה ומגדירה מראש מתי יש להודיע על הפסקה והכל מסודר ויותר מכך, הכל נגמר בתחושה טובה. החזרה לארץ הייתה מלאת התרגשות. שמחתי לראות את ההורים, האחים והחברים ושמחתי להתחיל בלימודים שהם המטרה שהצבתי לעצמי.

מהר מאד הבנתי שמחכות לי גם הפתעות. התחלתי להתארגן לקראת הלימודים וחשבתי שכדאי שבכל זאת תהיה לי עבודה חלקית כדי לא לבזבז את כל הכסף שחסכתי וכששמעתי מהי המשכורת לה אני צפויה פשוט לא יכולתי שלא לצחוק. ההפתעה הייתה כל כך גדולה, כאילו הייתה בי תקווה שמשהו ישתנה בזמן שאני לא אהיה בארץ וזה לא מה שקרה. הופתעתי מרמת הלחצים בארץ ובמידה מסוימת הייתי קצת כמו תושב חוזר שקצת שכח איך הדברים עובדים בארץ.

ומה הלאה

לאחר שהתחלתי את הסימסטר הראשון התחלתי להכיר חברים חדשים. ההסתגלות שלי הייתה קלה מאד (בין היתר כי כבר למדתי לאסוף חברים) ומדי פעם הגעגוע לעבודה בארה"ב בעגלות חוזר ואני בהחלט שוקלת לבחון את החזרה לעבודה, אז יכול להיות שעוד ניפגש.